דייויד בלאט: הסיפור האישי מאחורי הבחירה ב-ATTO SPORT

יש אנשים שהקריירה שלהם נמדדת בתארים. אצל דייויד בלאט, היא נמדדת גם ביכולת להוביל. הוא הגיע לישראל בתחילת שנות ה-80 כשחקן נבחרת ארצות הברית למכביה, זכה במדליית זהב, בחר להישאר בארץ - ולאחר קריירת משחק החל את דרכו כמאמן, שהפכה עם השנים לאחת מקריירות האימון המרשימות שידע הספורט הישראלי. במשך עשרות שנים הוא ביסס את עצמו כאחד המאמנים הישראלים המצליחים והמעוטרים ביותר: הוא הוביל את מכבי תל אביב לזכייה ביורוליג ב-2014, אימן את נבחרת רוסיה לזכייה ביורובאסקט 2007 ולמדליית ארד אולימפית בלונדון 2012, והגיע עם קליבלנד קאבלירס עם לברון ג'יימס לגמר ה-NBA כבר בעונתו הראשונה במועדון. יותר מכל, בלאט בלט כמאמן שידע להצליח בכל במה אפשרית - בכדורסל הישראלי, בזירה האירופית, בנבחרת לאומית וב-NBA  - והפך לסמל של מנהיגות, מצוינות ועמידה בלחץ. את המעמד הציבורי והערכי שלו בישראל סימל גם הרגע שבו השיא משואה בטקס יום העצמאות הממלכתי, בערב שפתח את חגיגות ה־75 של המדינה.

אבל הסיפור של בלאט מעולם לא היה רק על ניצחונות. לאורך הקריירה שלו הוא בלט כמאמן שלא מוותר - כזה שיודע להישאר חד, תחרותי וממוקד גם תחת לחץ. אולי בגלל זה, כשהחיים זימנו לו אתגר אחר לגמרי, הוא בחר להתמודד איתו באותה גישה בדיוק: כנות, עבודה יומיומית, ואמונה שלא מוותרים.

“Never, ever, ever give up”
(אמר בריאיון פומבי לאחר שחשף כי אובחן עם טרשת נפוצה)

הגילוי והשליחות הציבורית: להעניק כוח לאחרים

בסרטון האגודה הישראלית לטרשת נפוצה, בלאט מדבר על הדרך שבה המחלה התגלתה אצלו באופן אישי: אחרי תקופה שבה חשב שהסימפטומים קשורים דווקא לקריירה המקצועית שלו ולבעיות גב. הוא מתאר חולשה ברגליים, בעיות בשיווי משקל ועייפות חריגה - ורק אחרי שפנה לנוירולוג הבין שמדובר בטרשת נפוצה. משם, הוא בחר לא להסתתר: "רציתי מאוד לצאת ולהתגלות ולדבר על המצב שלי, תוך רצון אולי למצוא את הדרך לעזור קצת לאנשים אחרים."

הבחירה הזו הפכה בהמשך גם לשליחות ציבורית. בלאט נבחר ליו"ר כבוד של האגודה ולשגריר כבוד של חולי הטרשת בישראל - תפקיד שמתאים מאוד לאדם שלא רק מתמודד עם המחלה בעצמו, אלא גם מבקש להעניק כוח לאחרים.

בסרטון האגודה יש משפט אחד שמסכם היטב את דרך החשיבה שלו: "אני אישית קם כל יום ויודע שלהתמודד עם הסביבה וגם עם עצמי באותה דרך שפעם עשיתי אני לא יכול… אבל יותר מכל דבר אני מצאתי לנכון לעבוד על עצמי… להישאר חזק, להישאר מי שאני." זה לא רק תיאור של מחלה; זו תפיסת עולם. וגם כשהוא מדבר על הקושי, הוא בוחר להתמקד במה שאפשר: "למצוא את הטוב ואת החיוביות במה שאני כן יכול לעשות."

זו גם הסיבה שהציטוט המזוהה איתו כל כך מתאים לסיפור הזה:

“I'm a firm believer that things work out best for people who make the best of how things work out.”

זהו משפט שמזקק את דייויד בלאט כפי שהוא מצטייר גם מהקריירה שלו וגם מההתמודדות האישית שלו: לא להתעלם מהקושי, אלא להפיק את המיטב מהמציאות כפי שהיא.

הבחירה בקלנועית מתקפלת ATTO SPORT: להמשיך בתנועה

בתוך המציאות החדשה הזאת, אחד הדברים החשובים ביותר עבורו היה להמשיך לנוע - פשוטו כמשמעו. ברוח הווינריות המאפיינת אותו, הוא בוחר להמשיך באורח חיים דינמי בעזרת ה-ATTO SPORT, הקלנועית המתקפלת של מובינגלייף. היא מאפשרת לו לנוע בחופשיות בין פגישות לאימונים, ולשמור על סגנון חיים פעיל ללא פשרות.

"מצאתי את מובינגלייף. בזכות המכשיר הנהדר הזה, אני ממשיך את החיים, אני מגיע לפגישות, בתי קפה, אני מגיע לחברים, אני מגיע ממקום למקום גם על האדמה וגם באוויר…אני בחרתי ב-ATTO SPORT, מכיוון שאני מצאתי אנשים שיחד עם המכשיר גם עזרו לי להתרגל, ללמוד. בשבילי כמו בספורט, זה האנשים שעובדים איתך." הבחירה שלו לא הייתה רק בקלנועית עצמה, אלא גם בחוויה שמסביב - התמיכה, ההדרכה והיכולת להרגיש שיש מי שעוזר לך להמשיך קדימה.

קלנועית מתקפלת ATTO SPORT מתאימה מאוד לאורח החיים של בלאט. זוהי קלנועית מתקדמת וחדשנית, המשלבת בין ביצועים גבוהים לעיצוב מודרני ואלגנטי. היא נבנתה במיוחד לשימוש יומיומי ולטיול נוח ללא מאמץ. הקלנועית מתקפלת בקלות, מתפצלת לשני חלקים קלי משקל ונכנסת לכל תא מטען. הקלנועית מאושרת לטיסה לפי תקני הטיסה הבינלאומיים, והיחידה בארץ שמגיעה למהירות של 10 קמ"ש.

חוסן והסתגלות: סמל מסוג אחר

אבל גם כאן, חשוב לומר: הסיפור של דייויד בלאט הוא לא סיפור על מפרט. הוא סיפור על עצמאות. על האפשרות לקום בבוקר ולהרגיש שאתה עדיין אתה. וזה בדיוק מה שהוא אומר בסרטון: "אני מוצא את עצמי קם בבוקר מלא ביטחון, ולדעת שאני יכול להמשיך לחיות את החיים בדרך שבה אני תמיד הייתי." עבור בלאט, ATTO SPORT היא לא מרכז הסיפור - היא אחת הסיבות שבזכותן הוא ממשיך לחיות את הסיפור שלו בתנועה.

אולי בגלל זה הסיפור שלו נוגע בכל כך הרבה אנשים. דייויד בלאט היה במשך שנים סמל של מנהיגות על הקווים; היום הוא סמל מסוג אחר - של חוסן, של הסתגלות, ושל הבחירה לא להפסיק לחיות חיים מלאים גם כשהמציאות משתנה.